אימונון מס' 5 - אימון הורי

גם הפעם אימון הורי (צו השעה....), ספטמבר 2009

זהו, הסתיים החופש הגדול ושנה חדשה בפתח. שוב מתעוררות תקוות חדשות-ישנות, משאלות וגם פחדים וחששות. אני רוצה להציע לכן, לנצל את ההזדמנות ולהקדיש מחשבה וזמן לברכות וההתכוננות העצמית והמשפחתית לשנה החדשה.

זו יכולה להיות הזדמנות נהדרת לעצור רגע את "עגלת המשפחה" שאנחנו נושאים על כתפנו יום יום ולשאול:

"מה אני רוצה שיהיה לנו במשפחה"?

 אם אני רוצה, להעניק לילד שלי תחושת ביטחון, קירבה. לבנות עימו יחסי פתיחות בהם הוא ירגיש בטוח לשתף אותי גם בקשיים שלו בידיעה ש"השמים לא יפלו", אזי, אני צריכה לבדוק אם דרך ההתנהלות המשפחתית היומיומית, אכן מקדמת אותי למטרה שהצבתי.

הרי ברור לי, שהכוונות של כולנו טובות והרצון והשאיפות ב"שמים", אבל נכון יהיה לבדוק,  האם העובדה שאני מפנקת אותו או מצפה ממנו שיצליח או לחילופין מתערבת ומארגנת לו את החיים או דווקא מציבה או לא מציבה גבולות, האם התנהגויות אלה ואחרות אכן מקדמות אותי לאותה מטרה? 

באימון פרטני או קבוצתי עם הורים, אני מקדישה זמן לזיהוי של המטרות הללו. בדרך זו ההתנהלות ההורית בבית משתנה במשך הזמן, מהתנהלות ברמת הפרוצדורות וכיבוי השריפות, להתנהלות מתוך בחירה וניהול המשימות היומיומיות לאורן של המטרות אותן הגדירו ההורים. שונה לא?   

העבודה עם ההורים מתנהלת לרוב בשני מישורים,  מניעה ושינוי. 

למה מניעה ? 

לצערי בימים אלה כולנו עדים ברחוב, בתקשורת ולמעשה בכל מקום, לאלימות שהולכת ומחריפה. בגיל  צעיר מאד, ילדנו נחשפים ונאלצים להתמודד עם אלימות. כבר בבתי הספר היסודיים הם נחשפים לסרטי פורנו, סמים ואלכוהול ואז אנו כהורים נבהלים ומרגישים שעלינו 

לעשות את כל שביכולתנו, על מנת לחסן את ילדנו מכל אותו רשע. אנו כהורים לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מכל אותן סכנות ועלינו להתמודד עימן, באופן דומה בו אנחנו מתמודדים עם וירוסים, חיידקים, כינים ומגיפות אחרות. מתוך אותה מחשבה מניעתית, הורים  לילדים צעירים שטרם נתגלעו "צרות" בביתם, בוחרים לבוא ולבנות מערכת הגנה, שתאפשר קיום של "טיפול מונע" לילדנו כבר מגיל צעיר.

ועל השינוי –

לעיתים, הורים מגיעים לאימון אחרי שהם מזהים בבית דברים שקורים, שאינם נראים להם כראויים. מניסיוני, אני מאמינה באמונה שלמה, שניתן לשנות את התפיסה, ניתן לרכך דברים. ניתן לשפר את היחסים עם הילדים, ניתן ללמוד לשוחח עם הילדים, ניתן להנחיל ערכים, ניתן ללמד אותם להבחין בין טוב ורע, רק צריך להתכונן לכך. 

אני רוצה להציע לכל אחד ואחת מכם, לפנות זמן ולחשוב מהי המטרה שלכם בחינוך הילדים? או מה צריך להיות שתרגיש/י תחושה של "הצליח לי".

עד היום, עם כל אותם  ההורים הרבים איתם היה לי הכבוד לעבוד, התרגשתי להיווכח, כי כולם רוצים בטובת ילדיהם. חלקם רוצים שיהיה מאושר, שיצליח, שיתרום לחברה, שיגשים את עצמו ועוד ועוד. אך לפעמים באמצע הדרך, אותם הורים לפתע חשים שאולי הם סטו מעט מהתוואי והם הולכים ומתרחקים מהחלום שהיה להם כאשר הקימו את המשפחה, שהם מתרחקים מאותן המטרות שנציבות לפניהם בתפקיד ההורות. 

לפי הגישה המקצועית  האדלריאנית שאני מאמנת ומנחה לאורה,   הכל יכול להיות אחרת. לכל אחת מאתנו, יש בכל רגע נתון אפשרויות בחירה ותגובה. לדוגמה, אם הילד מתחצף או לא מסדר את החדר, אני כהורה יכולה לכעוס עליו. אבל כולנו כבר יודעות שאנחנו חוזרות וכועסות על אותם דברים והם לא משתנים. רגע… אז אולי זה סימן שצריך לשנות את הדרכים, כי כעס אינו יעיל? 

אני מזמינה אתכם, לבחון ולמצוא דרכים שיאפשרו לכם להישאר בתוואי ולהתקדם לקראת הגשמת המטרות שכל אחד ואחת מכם יציב לעצמו.

                                                                        

DHZvtiEQyczsBVWht

So that's the case? Quite a revetlaion that is.

06/02/2012 08:19:05, Facu
הוסף תגובה