אימונון מס' 9 - דוגמה אישית

"הדרך הנכונה לחנך בני אדם היא להיות להם לדוגמה" (אלברט אינשטיין) – ינואר 2010

אחרי האימונון האחרון בו התמקדתי בציפיות ואכזבה והוא נשלח אליכם במכוון, ביום האחרון של חודש דצמבר, הפעם אני חוזרת לשגרה של שליחת האימונון בשבוע השני של החודש (טוב, פחות או יותר).

לפני כמה ימים סיפרה לי חברה, אימא לשני ילדים, שבמסגרת לימודיה היא נבחנה לפני כשבוע, באחד המקצועות בהם היא לא מצליחה להבין כלום מהחומר הנלמד. לשאלתי: "איך היה"? היא חייכה ואמרה "קיבלתי 95"! לפני שהספקתי לפתוח את פי ולנאום: " את רואה, את מפחיתה מערכך ו....", היא הוסיפה: " השליפים שהכנתי היו מעולים."

אלף מילים לא ישפיעו על ילדנו כמו המעשים וההתנהגויות שלנו, שמהווים דוגמה ונבחנים על ידי ילדנו כל העת. אני יכולה להטיף מהיום עד מחר לילדיי, שלא משקרים וכאשר מצלצל בדלת מחלק הבייגלה, להגיד לבתי: "תגידי שאני לא בבית" (היא כבר מזמן וויתרה על הניסיון להעמיד אותי על טעותי, שאני כן בבית) או לנדנד על סידור החדר וקיפול הבגדים, שאצלי בחדר על המתלה מונחים בגדים כבר שבועיים ימים והעיתונים זרוקים ליד המיטה.

דוגמה אישית היא בין המשתנים המשפיעים ביותר בהורות. הכוונה שבהתנהגות היומיומית שלנו נחייה ונמחיש לילדנו את האמונות והערכים שבחרנו לחנך לאורם, לא מספיק לדבר על אותם ערכים, צריך לחיות ביומיום לאורם.

חיים עמית בספרו "הורים כמנהיגים" טוען, כי דוגמה אישית וחיקוי  הם הדרכים היעילות ביותר ללמידה, במיוחד בגילאים הצעירים. לפי עמית בגיל ההתבגרות, הדוגמה האישית של ההורה מעודדת את האמון והערכה של הילד כלפי ההורה.  

כיוון שכולנו בני אדם ולמרות הכוונות הטובות שלנו בהורות והרצון להנחיל ערכים לילדנו, גם אנו שוגים מעת לעת. מוותרים לעצמנו, מתעצבנים ופוגעים באחרים. אני מאמינה שחלק מהדוגמה האישית היא, להראות לילדים שלנו שאנחנו לא מושלמים, להודות בטעות, לנסות להשתפר ואם יש צורך גם לבקש סליחה.

ותרגיל קטן: בחרו לעצמכם שניים או שלושה ערכים שחשוב לכם להנחיל לילדכם ובדקו עם עצמכם, איזו דוגמה אישית אתם נותנים ביומיום, במימוש אותם הערכים.

אם גילתם קושי בזיהוי הערכים או אתם רוצים למצוא דרכים יעילות להנחיל ערכים לילדכם, אתם מוזמנים לפנות אלי .

ולסיום קישור נחמד שהגעתי אליו במקרה, בעניין דוגמה אישית:   

karen-shavit.blogspot.com 
הוסף תגובה