אימונון מס' 20 - תעודות, מבחן של מי?

ינואר 2011

בסוף כיתה ז' חזרתי הביתה גאה אוחזת בידי תעודה עם 8 טוב מאד ו- 4 טוב, שאחד מהם לא עלינו היה במתמטיקה. אבי שעיין בתעודה לא אמר מילה על הציונים הטובים ורק הפטיר: "למה במתמטיקה יש לך רק טוב"?! אני זוכרת את תחושת העלבון והכעס שגאו בי ואת ההחלטה שקבלתי: אני עוד הראה להם על זה שהם לא העריכו אותי, את מאמצי ואת  התעודה שהבאתי.... ואכן התעודה של המחצית הראשונה של כיתה ח' שיקפה את הפגיעה והעלבון שחשתי ואת החלטתי. הציונים בתעודה היו נמוכים באופן ניכר.

היום בחלוף השנים אבי אינו זוכר את אותו מקרה ואני אף בטוחה שהוא העיר את הערתו לא על מנת לפגוע בי. בכוונתו הייתה לדרבן אותי להתאמץ ולהגיע להישגים גבוהים יותר ולבדוק האם אני זקוקה לעזרה במקצוע שנתפס בעיניו כחשוב לעתידי.

ביום שישי הקרוב יקבלו רבים מהתלמידים תעודות הערכה מבית הספר וחשבתי שיהיה נכון להקדיש לכך אימונון.

מה מטרת התעודה?

לא אחת פגשתי הורים שחשים שהתעודה שילדם מביא מבית הספר מעידה בין היתר על טיב ההורות שלהם והם מצויים במתח לקראת מעמד קבלת התעודות. בשל הפרשנות הזו שההורים נותנים לתעודות, הם מגיבים באופן שלעיתים חוטא למטרה. בפרשנות שלי התעודה נועדה לשקף את המצב הלימודי והחברתי של ילדכם בבית הספר ואני מניחה שאם אתם שותפים לחיי ילדכם הרבה הפתעות לא תגלו שם.

המבחן שלנו ההורים  - איך להביע הערכה והוקרה

כהורים ילדינו מצפים וראויים להערכה ולהוקרה שלנו, על מנת לבנות לעצמם ביטחון ולחזק להם את  האמונה ביכולות שלהם. אמונה זו ביכולתם אמורה להגביר להם את המוטיבציה להמשיך להשקיע ולהשתפר. מועד קבלת התעודה הוא מבחן שלנו ההורים למצוא את הדרכים להביע את אותה ההערכה והוקרה לילדנו, הן במילים שנבחר והן בשפת הגוף שלנו.

במקרה של ההצלחה – לרובנו קל לעודד ולשבח ולהראות שביעות רצון. (אם כי פגשתי הורים שאמרו שהם חוששים לשבח ולעודד את ילדם, כי אז הוא עלול לנוח על זרי הדפנה וחס וחלילה להידרדר...) אז אל תחסכו במילים טובות. שימחו עם הילדים, עודדו, שבחו והעריכו את ההשקעה, את התוצאה ואת ההישג.

התמודדות יותר קשה ניצבת לפנינו מה נאמר עם התעודה בינונית או חלשה? במקרה שילדכם התאמץ הדגישו את המאמץ שהוא עשה במהלך הסמסטר. התייחסו, עודדו ושבחו את ההתמדה, ההשקעה, את הכנת שיעורי הבית. חפשו את ההתקדמות (מספיק לעומת בלתי מספיק – זו התקדמות ניכרת), את ההצלחות היחסיות ושם שימו את הזרקור. לשם כוונו את ההתייחסות, את תשומת הלב שלכם. הביעו אמונה בילד וביכולות שלו קודם כאדם ואחר כך כתלמיד. רק בשלב השני פתחו שיח רגוע ושלו עם הילד ובדקו ביחד מה לדעתו אפשר לשפר. חפשו יחד את הדרכים לעשות זאת, ותנו לו תחושה שאתם שם בשבילו. שאתם רואים ומאמינים ביכולות שלו.

אל תשכחו לקרוא את ההערכה של המורה, כי מעבר לציונים ילדכם הוא קודם כל בן אדם וזה בעצם מה שחשוב, לא?

אז ביום שישי הקרוב שהילד שלכם יושיט לכם את התעודה, היו מודעים לשפת הגוף שלכם (גם הרמת גבה נחשבת...) ולמילים שתבחרו. חשבו על המסר שאתם רוצים להעביר לילדכם במעמד הזה, על הזיכרון שאתם רוצים שייצרב לו לשנים הבאות. נסו קודם להסתכל על הציונים הטובים, על מילות ההוקרה וההערכה. הגיבו עליהם, תעניקו להם תשומת לב ורק מאוחר יותר תתפנו בנחת לבדוק יחד עם הילד איך אפשר לשפר את הציונים שדורשים שיפור.

ואל תשכחו לעודד את עצמכם ולשבח את עצמכם כהורים אחרי תגובתכם בטקס קבלת התעודה. 

בהצלחה, קרני

 

yvXxitpjHMRhef

You couldn't pay me to inorge these posts!

03/02/2012 18:21:18, Jaylon
הוסף תגובה