אימונון מס' 21 - על פינוק או מי אוהב אותך יותר ממני?

פברואר 2011

זה ברור שאני יכולה לחלוט לעצמי כוס תה, אבל זה כזה כיף שמישהו שאוהב אותי, שאכפת לו ממני מתפנה לרגע, חושב עלי ומכין עבורי את הכוס תה – בקיצור מפנק אותי!

האם פינוק זה רק משהו שלילי?

הרבה פעמים מתקשר לנו פינוק כמשהו שלילי, אנחנו רואים לנגד עינינו ילד מפונק שרוקע ברגלים, שכל הזמן דורש, חושב שמגיע לו הכל, לא מתחשב ורק מקטר ורוצה עוד ועוד.

הבעיה בפינוק מתחילה, שפתאום אנחנו חייבים לעשות, גם אם זה לא מתאים לנו. שפתאום יש מישהו שמצפה ודורש כל הזמן ורואה רק את הצרכים שלו לנגד עיניו. לא אחת אני רואה בערב, הורה תשוש אחרי יום עבודה ובילוי משותף של אחר הצהריים עם הילד יוצא מהסופר מרקט עמוס לעייפה בשקיות ואחריו משתרך בבכי או בצעקות ילד שלא קיבל את הממתק שרצה. או  אבא ששיתף אותי בכעס על הסקנדל שעשה לו בנו לאחר שהתברר לו שהוא נאלץ באופן חד פעמי ללכת בבוקר לבית ספר ברגל משום שאביו החליט לצאת לעבודה מעט מאוחר יותר. 

אבל לפינוק יש גם צד אחר, צד חם ונעים, צד שאוהב, שנותן,  צד שחושב מה ואיך לעשות עבור האחר. איזה כיף שיש מישהו שדואג לנו, שרוצה לשמח אותנו – האם לא זו התכלית (בין היתר) של היחסים במשפחה? האם משפחה זה לא המקום הטבעי שבו נעשה זה עבור זה דברים שמשמחים ונעימים אחד לשני?

לפנק משום שאני רוצה לתת תשומת לב למי שאני אוהבת ויקר לי, לא מתוך רגש חובה, לא מתוך פחד אלא כדי לשמח את האחר. לא תמיד, לא כל הזמן אלא שבא לי או שאני מזהה מעת לעת שהאחר זקוק לפינוק, אחרי יום גרוע, מצב רוח רע, עייפות, עומס או דווקא לציון אירוע משמח.

פינוק הוא אישי וסובייקטיבי, אצל אחד פינוק יכול לבוא לידי ביטוי בחיבוק, בליטוף אוהב, אצל האחר בהתכרבלות מתחת לשמיכה וצפייה משותפת בסרט, או בהתפנות למשחק משותף ואולי אפילו ממתק קטן המחכה על הכרית. אני בטוחה שכל אחד מאתנו , אם רגע יעצור ויחשוב על בן  משפחה אהוב, ימצא את הדרך איך לפנק אותו.

כל אחד מבני המשפחה (כמובן בהתאם לגיל) יכול לעשות עבור עצמו ובאופן עצמאי הרבה דברים שאנחנו כן בוחרים לעשות אחד עבור השני. אנחנו עושים אחד עבור השני כי אנחנו יחד, כי אכפת לנו אחד מהשני וככל שנשתדל לא להתחשבן אלא באמת לתת מאהבה ומתוך רצון טוב אני מאמינה שכך יש סיכוי שהאווירה במשפחה תהיה חמה ונעימה יותר. אז קדימה לפנק......

ורעיון על פעילות מפנקת וקלה ליישום במשפחה

זוכרים את משחק הענק והגמד שהיינו משחקים שהיינו ילדים לגיבוש הכיתה? אז אחת המשפחות אימצה את הרעיון  והתאימה אותו למשפחה. בני המשפחה ערכו הגרלה חשאית ובמשך שבוע כל אחד מבני המשפחה היה צריך לפנק ולהפתיע את בן המשפחה אותו הוא הגריל בלי שהוא יחשף. במשך שבוע כל אחד מהם היה עסוק בחיפוש דרכים מקוריות לשמח, להפתיע, לרגש, לעשות  משהו בשביל בן משפחה אחר, להכין סנדוויץ מפנק בבוקר עם פתק אוהב, לקפל את הכביסה, להפתיע ביום חופש, וכיד הדמיון הטובה. אני מניחה שבני אותה משפחה רבו פחות באותו שבוע.... ובהזדמנות זו תודה לטל, אמא מהדרום הרחוק, ששיתפה אותי ברעיון לפעילות המקסימה הזו.

אז תפנקו ותתפנקו עד לפעם הבאה.

להתראות, קרני

תודה קרני

הי קרני-כמו תמיד אני נהנית כל כך לקרוא את האימונונים שלך.הרבה רעיונות אני שואבת ממך ומהעדכונים שלך ומחכה כל פעם מחדש למייל מעודכן ממך.תודה על הקומפלימנטים.הקריא את האימונון לילדיי-הם יהיו גאים שהזכרת אותנו...תודה שוב ונהיה בקשר

20/02/2011 15:05:03, טל

baszHluFBCdUUz

Hey, good to find someone who argees with me. GMTA.

15/05/2011 23:30:25, Buffie
הוסף תגובה