המלצה מס' 11 - "ארוחת ערב" מאת הרמן קוך

כל כך הרבה נאמר ונכתב על הספר היוצא דופן הזה ועדיין החלטתי להמליץ עליו משום שלטעמי הוא מעלה סוגיה חשובה בהורות שלנו. את הספר ארוחת ערב קראתי עוד בתחילת החופש הגדול ומאז למרות שקראתי ספרים נוספים, הוא אינו מרפה ממני ואני מוצאת את עצמי מהרהרת בו מעת לעת. 

עלילת הספר נעה בשני ערוצים מרכזיים: האחד תיאור מדוקדק של ארוחת הערב המתקיימת במסעדה יוקרתית. מסעדה בה מקפידים על כל הגינונים ומגישים בה מנות מורכבות בכלים מהודרים. כקוראת לא יכולתי להתעלם מהביקורת על הפלצנות של תרבות השפע, של המנות הייחודיות, של הגינונים, של האדרת הידוענים ושל ה – SHOW . הרעיון לפיו העלילה מתקדמת על פי הפרקים שמציינים את הארוחות המוגשות במהלך הארוחה מהמנה הראשונה, דרך העיקרית ועד תשלום הטיפ – מקסים. הערוץ השני מתמקד ביחסים: יחסים בין הדמויות בעלילה, בין האחים, בני הזוג, בני דודים ובין הורים וילדיהם.

השאלה המרכזית שהקריאה בספר עימתה אותי איתה הייתה: עד כמה אנחנו ההורים מוכנים להגן על מעשי ילדנו? האם האהבה והדאגה שלנו יכולה להביא אותנו למצבים בהם נבחר לצאת להגנתם של ילדנו בידיעה שהם היו לא בסדר? שאולי אפילו הם פגעו באחר? אני לא אבחר מקרה קיצוני ואכזרי כמו זה שמתואר בספר, מקרה שאולי קל לנו לענות עליו ולומר: "שאני במקום ההורים בספר הייתי בטוח נוהגת אחרת ומסגירה את ילדי". אלא אבחר דווקא במקרה שיגרתי, מקרה מחיי היומיום, שאני מניחה שרובנו כהורים עלולים להיתקל בו בגרסה זו או אחרת.

תחשבו על בתכם שבילתה בימים האחרונים שעות רבות בתנועת הנוער, בהדרכה ובימי עבודה ובערב היא מגלה ששכחה להתכונן למבחן בהיסטוריה – האם ניתן לה גיבוי ונאפשר לה לא ללכת לבית ספר באמתלה שהיא חולה? האם ניתן לה מכתב למורה שיסביר מה קרה? אולי ניתן לה לעמוד מול המערכת ולקחת אחריות על מעשיה גם אם היא טעתה? או אולי נציע לה לשבת וללמוד במהלך הלילה?

אין ספק שמדובר בילדה פעילה ותורמת שמשקיעה את מלוא מרצה בתנועת הנוער, אך יחד עם זאת מוטלות עליה חובות נוספות שעליה לעמוד בהן ולהיות אחראית לניהול הזמן.

דילמה. מה עושים?

החיים עצמם בדומה לעלילה בספר מעמתים אותנו פעמים רבות בין ערכים ואינטרסים שונים ועלינו לבחור כיצד להגיב ולנהוג. האם אהבתי לבתי צריכה לבוא לידי ביטוי בהגנה על כל מעשיה או דווקא בחינוך ללקיחת אחריות? האם חינוך לאמירת אמת הולך יד ביד עם מכתב מגבה לבית הספר על מחלה מדומה?

אין ספק שהספר ארוחת ערב מעלה שאלות ולא משאיר את הקורא בו אדיש. במהלך הקריאה לא יכולתי להניח את הספר מידי וקראתי אותו באחת וזאת למרות תחושת בחילה, שליוותה אותי במהלך קריאת הספר כולו. אני מזמינה אתכם ההורים המלווים את מסע משפחתי לקרוא את הספר ולחוות את דעתכם.