המלצה מס' 8 - "לב מתעורר" מאת גיל הראבן

 

זוג הורים שנהרגים  באופן טרגי ובפתאומיות מותיר אחריו שלושה מתבגרים. אורי, הבכור, קצין בצבא, נוטל את הפיקוד לידיו ומנתב את השלושה בנפתולי החיים. השנים חולפות ועם הצלחתו הכלכלית אורי שבנה משפחה לא חדל מלסדר ולדאוג לכל בני משפחתו וחבריו. לאחר סדרת התקפי לב קשים, נאלץ אורי לעבור השתלת לב בסין ועם שיקומו ללא התראה הוא נעלם מעבר לים ומנתק קשר באופן מוחלט עם כל בני משפחתו ולמעשה עם כל חייו עד כה. מאב, בעל ואח מסור ודואג הוא מנתק קשר לחלוטין ונעלם מחייהם.

לאורך הספר עולה היכולת שלנו לשרוד ולהסתדר גם במצבים פחות נוחים שהחיים מציבים לנו. אורי ושני אחיו הצליחו למרות כל הסיכויים לבנות שגרת חיים שאפשרה להם ללמוד ולהתייצב כלכלית. בין היתר הם קיימו מפגש שבועי בו הם דנו בכל הסוגיות של ניהול חייהם שעמדו באותו שבוע על הפרק וקיבלו בהן החלטות משותפות. אם כי ניכר מהסיפור שאורי הוביל והנהיג את השיחות ואת המשפחה, אך שלושתם היו אחראים ולכל אחד מהם היה תפקיד.

כמו כן גם בעזיבתו הפתאומית של אורי צומחות הדמויות האחרות שעד כה היה תלויות באורי באופן מוחלט ומגלות על עצמן את היכולות שלהן ואת האפשרויות התפתחות שלא התאפשרו כשהיה נוח והיה מי שדאג לכל.

לאורך כל הספר גליה הראבן משתמשת בביטוי "מעלל".  המעלל מתמקד ביעוד של כל אדם וביכולת המימוש העצמי ובתרומה שלו. אם סיום הספר עולה המחשבה כי, לכל אחד מאתנו יש את המעלל לו ובל לנו לוותר עליו כי במוקדם או במאוחר נשלם את המחיר אם נתעלם ממנו.

הדילמות שמעלה הספר אינן פשוטות והדואליות לגבי היחס שמעשיו של אורי מעוררים ליוו אותי גם אחרי סיום קריאת הספר.

הקריאה בספר מהנה מאד (אם כי חשתי עצב לכל אורך הקריאה) וקולחת והשפה רהוטה כמו בספריה הקודמים  של הראבן.