הרהור 5 - כמה זמן מסך?

מאי 2010

רבות נאמר ונכתב (ובצדק רב) על הסכנות האורבות לילדנו בצפייה בסרטים אלימים, בשיטוט באינטרנט וקיום קשרים חברתיים באתרים השונים וברשתות החברתיות ועל הצורך האמיתי שלנו להיות עם היד על הדופק. 

הפעם בחרתי דווקא להתמקד בשעות הרבות שילדנו מבלים מול המרקע. (אולי העיתוי בין חופשת הפסח ואוטוטו החופש הגדול אינו מקרי).  השבוע ישבתי עם אמא לשני מתבגרים והיא אמרה לי בדאגה: "הבת שלי מכורה.... היא יושבת שעות מול המחשב מתקשרת בפייסבוק והשיא היה בסוף השבוע כשהיא חזרה ממפגש חברתי בסביבות 3 בלילה היא הלכה ישירות למחשב". 

מה בכלל הם עושים שם מול המסך?   

אני זוכרת את עצמי כילדה נערה יושבת שעות על גבי שעות בגינה עם החבר'ה יושבים ומדברים, צוחקים, משחקים ובעיקר נמצאים יחד ומעבירים את הזמן. עולה הביתה וחייבת להתקשר לחברה שהרגע נפרדתי ממנה ולספר לה משהו מאד חשוב... וכן גם ההורים שלי אמרו לי "מה כל כך חשוב? אולי תיקחי ספר ליד? למה את מבזבזת את הזמן על שטויות...?" 

וכאמא, עם הזמן בנותיי לימדו אותי שחלק מהפעמים כאשר אני נכנסת לחדר ורואה אותן מול המחשב, עלי לערוך לעצמי דמיון מודרך ולתאר שנכנסתי בדיוק לאמצע מפגש חברתי של בני נוער המקיימים דיון סוער על הא ועל דא. למדתי לכבד את העניין (עדיין מודה שנראה לי מוזר...) ולהבין שהמחשב מהווה כיום תחליף במידה זו או אחרת את לאותה ישיבה למטה בגינה. 

שעות המסך המרובות של בני הנוער מתחלקות לזמן מחשב וזמן טלביזיה. במחשב מושקע הזמן  בלימודים, במשחקים ובחברים. ועל זה נוספות גם שעות רביצה אינסופיות מול מסך הטלביזיה, בהייה ברצף תוכניות, זיפזופ מתחנה זו לאחרת ובחשבון פשוט צברנו, עשרות שעות מסך בשבוע.  

להגביל בזמן או יש דרך אחרת? 

בלהט הפגישה האם הדאוגה של הבת "המכורה"  הייתה נחרצת שיש להפחית את שעות המסך ולא אכפת לה הדרך. 

כששיתפתי אותה מניסיוני שהגבלות מובילות לרוב לאווירה לא נעימה בבית,  לויכוחים, מאבקי כוח ולעונשים והאחריות על ניהול הזמן נותרת עדיין אצלנו ההורים. היא הייתה נכונה לחשוב יחד על פתרון אחר. 

הצעתי לה לתת לבתה לנהל את הזמן ולתכנן את "זמן המרקע שלה". 

איך מעבירים את האחריות לניהול זמן המסך לילדנו?

הצעתי לשתף את בתה שנפלה אצלה החלטה שהמצב כרגע לא יכול להמשך וצריך להתחולל שינוי בשעות המסך שלה. וכיוון שהיא סומכת על בתה היא רוצה למצוא פתרון משותף להפחתת שעות המסך.

עברנו על אפשרויות לשאלות מנחות במהלך השיחה כמו:

  • כמה זמן פנוי יש לך מדי יום? (המלצתי לה שבתה תערוך טבלה, כי הזמן הפנוי משתנה בהתאם לבי"ס חוגים וכד').
  • כמה זמן היית רוצה לשבת ביום על המחשב? (אם התשובה מניחה את הדעת, מצוין! אם לא עליהן למצוא יחד זמן שיהיה מקובל על שתיהן).
  • כמה זמן או לחילופין כמה תוכניות טלביזיה את רוצה לראות? (כנ"ל)
  • אילו עוד דברים יש לך לעשות? (ביקשתי מהאמא שתנחה את הילדה לרשום את כל המטלות שיש לה לעשות – כמו להוריד את הכלב, לעזור במטלות הבית, להכין עבודת שורשים עם סבא וכד')
  • אילו עוד דברים את לא עושה היום והיית רוצה לעשות?
  • איך תשמרי על מסגרת הזמן? (רישום שעות – התחלה וסוף, שעון מעורר, שעון רגיל, רישום שעות.....,)
  • האם את זקוקה לעזרתי? 

ביקשתי מהאם שאחרי שהיא ובתה תסכמנה כל הפרטים (אני ממליצה בכתב....), כל שנותר להן הוא לקבוע תקופת בדיקה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. (לא ארוכה מדי) 

ולהניח....לא להעיר, לא להתווכח, לא להזכיר. זה קשה אבל זה חשוב!!! לאפשר לבתה לקחת אחריות על ניהול הזמן! אני מניחה שיעלו תלונות בנוסח "אמא, משעמם לי", "מה יש לי כבר לעשות"...  ואני ממליצה לקרוא את אימונון מס' 4 שעסק בניהול זמן הפנאי של ילדנו.

היה והיא הצליחה זה המקום לשבח, לעודד ולחזק (בלי קמצנות) היה ולא, כאן המקום לשים גבולות ברורים – לא בכעס, לא כעונש, לא כנקמה, אלא ממקום של אחריות הורית. 

ולסיכום,

המטרה היא לשמור על יחסים טובים עם הילדים, לתת להם מודל איך אנחנו פותרים מחלוקות, להעביר אליהם את האחריות של ניהול זמן המסך ויחד עם זה לגלות אחריות וסמכות הורית.

 

 

 

QtlfDwfazq

Oh yeah, fbauolus stuff there you!

06/02/2012 19:32:33, Ander
הוסף תגובה