הרהור 10 - אושר

אוקטובר 2010

במהלך החגים התפרסם בעיתון גלובס ראיון עם חתן פרס נובל לכלכלה וחוקר ותיק של נושא האושר, פרופ' דניאל כהנמן. לפי פרופ' כהנמן המצרכים במתכון לאושר לא כוללים מכונית יקרה וגם לא חתונה מפוארת, אלא דווקא זמן איכות עם המשפחה

לפי הממצאים שפרופ' כהנמן מציין ממחקרי האושר אחד המרכיבים הבולטים לאושר טמון בזמן שאדם מבלה עם אנשים שהוא אוהב. או במילים אחרות, אנשים שחווים עם בני משפחתם תחושת אהבה נמצאו כאנשים מאושרים יותר.

אז אם אכן זהו המתכון לאושר, מדוע כל כך קשה לנו ליישם אותו? מדוע רבים מאתנו נוהים אחרי קריירה מצליחה, מכונית גדולה יותר, טלביזיה נוספת ולא אחרי זמן איכות עם המשפחה – אחרי המפתח לאושר?

אני מודה שלמרות הניסיון שצברתי במהלך השנים בעבודתי עם הורים אני רחוקה מלהבין את הסוגיה הזו וברור לי שהיא מורכבת מסיבות רבות. יחד עם זה אני נתקלת בהורים רבים, אולי רבים מדי עם המון רצון טוב, שחווים כל כך הרבה כאב, תסכול, כעס ומרגישים כל כך רחוקים מהאושר, רחוקים מאותו חלום שהיה להם שהקימו את המשפחה ואני תוהה איך זה קורה.

אם ממצאי המחקרים אכן נכונים ועל מנת להיות מאושרים עלינו להשקיע ביחסים שלנו עם בני משפחתנו והשאלה שנותרה היא איך אנחנו עושים זאת, הרי יש מחקרים אחרים שמעידים על כך שאנחנו ההורים המשתייכים לתרבות המערבית משקיעים מאמצים  רבים בהורות וחלק אפילו מעידים או חושבים שגידול ילדים היום "זו עבודת פרך". 

איך ניתן לצמצם את הפער בין השקעה נכונה שלא תתיש אותנו ההורים או הילדים ותגביר את תחושת האושר שלנו וכל זה תוך השתייכות לתרבות המערבית?

אני סבורה שאנחנו כהורים יכולים להגביר (ואפילו אחראים על כך) את תחושת האושר המשפחתית והאישית של כל אחד ואחת מאתנו באם נגדיר את זה כמטרה, כיעד. בדומה למטרות אחרות שאנחנו מגדירים כמו חיסכון שנועד להחלפת מרקע טלביזיה או חיסכון עבור נסיעה משפחתית או עבור הלימודים של הילד. אנחנו כהורים צריכים לקחת אחריות על  זמן האיכות המשפחתי, על היחסים שלנו עם בני המשפחה, עם הילדים, אנחנו צריכים לקחת אחריות על הקצאת משאבים לכך – אנחנו צריכים לקחת אחריות על האושר שלנו.

המשימה לבלות (יותר) זמן איכות עם המשפחה

תנסו להיזכר מתי הרגשתם תחושת אושר עם משפחתכם? עם אחד מילדכם? איפה זה קרה? מה חוויתם? מה היה שם שגרם לכם לחוש אושר, לחוש התרוממות רוח? 

לפי המחקרים, הכלל הוא שכאשר אנחנו צורכים חוויה אנחנו חושבים עליה לפני ביצועה ואחריה וזאת בניגוד לצריכה של מוצר, לדוגמה מקרר גדול יותר, שאנחנו לא מקדישים מחשבה על המקרר לאחר ביצוע הקניה ומתרגלים לקיום שלו במטבח אחרי פרק זמן קצר.

חוויה משפחתית שמתוכננת זמן רב קודם על ידי בני המשפחה או חלק מהם מוסיפה לאושר משום שהשותפים לחוויה מבלים זמן בלחיות את החוויה, לפני שהיא אכן באמת מתרחשת. תחשבו לדוגמה על חופשה משפחתית, היא משמחת ומרגשת בעת שמתכננים אותה, היא מהנה תוך כדי שחווים אותה, והיא מהנה אחרי, בזכות הזיכרונות.

חוויות ובמקרה שלנו חוויות משפחתיות הן בעלות ערך בין היתר של צבירת זיכרונות. (חוויה משפחתית לא בהכרח חייבת להיות מורכבת, יקרה או רחוקה אלא יכולה להיות חוויה ביתית מהנה שכולם לוקחים בה חלק כמו הכנת ארוחה חגיגית או צפייה משותפת בסרט או ערב משחקי קופסה….) לפי פרופ' דניאל כהנמן  ל"אני חווה" ול"אני זוכר" יש ערך בדרך אל האושר. כולנו מכירים את הסיפורים שאנחנו משתפים חברים ובני משפחה על חוויה מצחיקה שחווינו, סיפור שמסופר עוד ועוד ונטמע בזיכרון המשפחתי. או עיון משפחתי באלבומי התמונות שמעלים זיכרונות וחיוכים.

אני מזמינה אתכם לקחת את זמן האיכות המשפחתי כמטרה חשובה בשנה הקרובה ולתת לעצמכם אפשרות להרחיב את רגעי האושר שלכם בחוויות משפחתיות משותפות מגוונות.

 

 

 

pRQPcDCoJmlmCo

I thank you hmulby for sharing your wisdom JJWY

04/02/2012 17:45:27, Sharif

Pacers final score- Celtics stop streaking Pacers, 93

@@@ A valiant comeback effort down the stretch couldn't save the day this time. The Pacers were down 12 midway through the fourth quarter when a three started a run that saw the Pacers draw as close as four. They had a chance to cut it to two but the result was a shot-clock violation with no shot attempt. That kind of night. The Pacers shot 36% in the first half and had to feel lucky to only be down eight points after scoring just 37. The expected third-quarter burst tightened the game up, but when they needed the over-the-hump bucket...boing...more front iron while the Celtics did their part to keep a multi-possession separation on the scoreboard. Early on it was and then in the second half, and came to life. Yep, Zeller, Bradley and Bass had enough for the Pacers on this night. Should have known on Semi-State Saturday in Indiana that a Zeller would shine. Tyler led his Washington Hatchets to a title at the Fieldhouse and he looked comfy scoring Boston's first three points. Zeller finished with 18 points  and seven rebounds. Fellow Hoosier, George Hill led the Pacers with 30 points and eight assists, but he didn't have enough help. The only thing harder than winning seven NBA games in a row is winning eight and the Pacers felt that truth from the opening tip.

21/09/2015 20:41:15, wotoadgi
הוסף תגובה