הרהור 11 - איך התאונה הקטלנית שהייתה לפני שבועיים קשורה לכולנו?

נובמבר 2010

לפני שבועיים התעוררנו כולנו לטרגדיה נוראית נוספת בה היו שוב מעורבים בני נוער. כותרות ענק בעיתונים דיווחו על נער בן   16 ללא רישיון נהיגה ושני חבריו, שלקחו "לסיבוב לילה" את מכוניתו של אחד האבות, ללא רשותו וידיעתו של זה. שניים מהנערים מצאו את מותם בתאונה קשה באותו לילה והנער ששרד העיד "שזו לא הייתה הפעם הראשונה...."

נכון, כולנו היינו המומים והזדעזענו מהמוות המיותר הזה. אבל איך זה בדיוק קשור אלינו?

אז זהו, נראה לי שלצערי זה מאד קשור לכל אחד ואחת מאתנו:

כשאנחנו ההורים נותנים דוגמה אישית (מוזמנים לקרוא את אימונון מס' 9 שעסק בדוגמה אישית) של זלזול בחוק, של זלזול במי שמייצג החוק וזלזול בחיי אדם.

או

שאנחנו ההורים עוברים על החוק לנגד עיניי ילדנו ומדגישים בפניהם איך צריך לשים לב רק לא להיתפס?

או

שאנחנו ההורים לא מעירים לילדים שלנו שעוברים על החוק (מעתיקים במבחנים....)

או לחילופין

כשאנחנו ההורים קוראים עיתונים או צופים בחדשות ומשמיצים את המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט – כל הגופים האמונים על שמירת החוק.

אז עלינו להבין שמשם זה מתחיל!

אם הולכים לים ולא מקשיבים להוראות המציל או שוחים כל המשפחה בחוף למרות שפזורים בו שלטים האוסרים על הרחצה,

או

אם ילד מספר לי שהוא העתיק במבחן מחבר או שהכין פתקים מראש עם החומר ומה שמעניין אותי איזה ציון הוא קיבל,

או

אם הילדה שלי לא חוזרת  בשעה שקבענו מבילוי לילי  ולא מודיעה לי היכן היא נמצאת ואני מקבלת את זה ומבליגה,

או

אם הילד שלי רוכב בשכונה על אופניים ללא קסדה ואני מעלימה עין,

או

כשהבת שלי משתפת אותי על חרם שהן עשו לאחת הילדות בכיתה ועל כך שהן מציקות לה ואני שמחה בליבי שזו לא בתי עליה עושים חרם,

אז לצערי כנראה שיש לנו חלק  באחריות בכותרת המזעזעת הבאה שתתנוסס על דפי העיתונים.

ובעוד אני כותבת בחדשות צצה ידיעה טרייה בעיתון והפעם על נער בן 12 מנתניה (שוב כמובן ילד ממשפחה נורמטיבית) שהתעלל מינית במשך כמה חודשים בקשישות בנות 65 – 90. ובאותה ידיעה פורסם שכשנשאל הנער למה עשה את זה הוא ענה בפשטות, כי שיעמם לו והן נראו לו טיפשות וחלשות.

זוכרים שלפני זמן לא רב היינו מזועזעים מחבורת בני הטובים מצפון תל-אביב שאנסה את הנערה בת ה- 14  ושבכל הזדמנות חברתית דאגנו להביע את הזעזוע שלנו מהאירוע?

גבירותיי ורבותיי שינוי המצב נמצא קודם כל בידנו, ההורים!

זו לא גזירה משמים שהילדים שלנו יהיו פורעי חוק וחסרי רגישות מינימאלית לזולת, אבל זה באחריות המלאה קודם כל שלנו ההורים. נכון התפקיד לא תמיד נעים, להיות אלה שאומרים לילדים (שלנו זוכרים?) מה כן ומה לא, לאסור עליהם לעשות דברים, להציב להם גבולות – בקיצור לחנך אותם.

אני רוצה לנסות להציע פרשנות שונה של החלק "הלא נעים" בתפקיד היותנו הורים, שעשוי לסייע לנו לדבוק ולבצע את המוטל עלינו. אולי אם נחשוב שאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, בראש ובראשונה, על מנת להגן על הילדים האהובים שלנו, על מנת לעצב להם מקום בטוח יותר לגדול בו, על מנת לאפשר להם לחיות חיים נורמאטיבים בחברה מכבדת ושומרת חוק - אולי זה יקל עלינו.

אז בפעם הבאה שהילד או הילדה שלנו עושה משהו שנראה לנו שנוגד לערכים שלאורם אנחנו רוצים לחנך, נעיר, נסביר ואם יש צורך נמנע ולא נעלים עין, לא מתוך שרירות לב להפך, כי אכפת לנו מכל אחד מהילדים האלה.  

 

kUSirbOQz

This atrlcie achieved exactly what I wanted it to achieve.

04/02/2012 13:39:03, Melissa
הוסף תגובה