הרהור 9 - בשנה הבאה

ספטמבר 2010

מחרתיים נפתחת שוב שנת לימודים חדשה (בתקווה שלא תפרוץ שביתה או יהיו עיצומים) וכמו בכל שנה ההתרגשות לקראת היום הראשון בשיאה. כולנו כאחד, הורים וילדים חשים בפרפרים בבטן ובראשנו מרצדות שאלות.

מי תהיה המחנכת? איך יהיו הילדים? ליד מי אני אשב? איך הילד שלי יסתדר? כדאי להיות בוועד השנה? אם מי אני אהיה בהפסקה הראשונה? האם יהיה לה מעניין? ועוד המון שאלות שמטרידות את הילדים ואותנו.

ולא רק שאלות, גם ציפיות ותקוות: שיהיה לו קל יותר בחשבון, שהמחנכת החדשה תהיה מנוסה וקשובה, שהבת שלי תשקיע בלימודים, שהבן שלי יתאקלם חברתית ושיהיו לו הרבה חברים.

אז מה התפקיד שלנו כהורים בימים האלה של תחילת שנת הלימודים?

מי הכתובת לחלומות, לפחדים ולציפיות שלנו ההורים?

לעיתים אנחנו מבלבלים בין הציפיות, החלומות, המחשבות והפחדים שלנו לבין אלה של ילדנו. החשש שלי שהבן שלי יתקשה לעמוד ברמת הלימודים בחטיבת הביניים או שהבת שלי תתאקלם חברתית הם חשובים ובלי שום ספק ראויים להתייחסות - השאלה של מי? האם הבן או הבת שלי הם הכתובת אליהם אני צריכה לפנות עם אותם חששות? האם הציפייה שלי שיתקבל לתוכנית מצטיינים תעודד או תשתק אותו? נראה לי שאולי חברה טובה, בן זוג או איש מקצוע יהיו מתאימים יותר במקרה הזה לשיתוף וההתלבטות שלי. פחדים שמטרידים אותנו לעיתים כלל לא עלו על דעתם של ילדנו ותחילת שנת הלימודים זו אינה העת להעמיס עליהם אותם.

ומה עושים עם החלומות, הפחדים והציפיות של הילדים?

זו הזדמנות להקשיב למה שהילדים אומרים, במה שהם משתפים ולהתייחס באמפטיה ובהבנה. מכירים את המשפטים "ממה יש לך בכלל לפחד?" "איזה שטויות, בטח שתעמדי בכל שעות הלימוד" משפטים שכל כוונתם טובה, אך האם הם מעודדים את הילד שמפחד עם מי הוא ישחק בהפסקה או את הילדה שחוששת מהעומס הצפוי לה בתיכון? חשוב שננסה כולנו להיות  פחות שיפוטיים, ביקורתיים, לגלות הבנה לחשש שלהם ולא לבטל אותו. לבדוק איתם למה הם זקוקים מאתנו. לעיתים הם משתפים אותנו בפחדים ואנחנו כבר נכנסים לפעולה שיכולה  להספיק להזזת אוגדות והם בסך הכל רצו אוזן קשובה, חיבוק, מבט אוהב. 

הרי אין בעולם מומחה המכיר ורוצה לטובת ילדכם טוב יותר מכם, אז תסתייעו בידע ובניסיון שצברתם עם ילדכם במהלך השנים,  ואני בטוחה שתמצאו את הדרכים המתאימות להרגיע ולסייע לילדכם.

תחילת שנה - הזדמנות לקבוע מי אחראי על שיעור הבית

"אני לא יכולה להיפגש, כי אני בלחץ מעבודת השורשים שצריך להגיש לפני חופש פסח." משפט שאמרה לי אמא בשנת הלימודים הקודמת ומשקף את גבולות האחריות הלא ברורים בין ההורים והילדים על מטלות בית הספר. לא אחת קורה לי שהורים פונים אלי מתוסכלים ואומרים שלמרות שהם סיימו מזמן את שנות הלימוד הם עסוקים בהכנת שיעורים, עבודות ולימוד למבחנים וכל מה שכרוך לבית הספר והלימודים הפכו להיות מוקד למריבות ומתחים.

פתחה של שנה חדשה וזו הזדמנות לערוך בדק בית אצל עצמנו. מה מתאים לי להמשיך לקחת אחריות בענייני הלימודים? מה אני יכול לשחרר לגמרי ולהעביר אחריות? איך עושים זאת?

אני רוצה להציע לכל אחת ואחד מאתנו לשבת רגע עם עצמו ולחשוב על האחריות ללימודים ולזהות מה הערך/ים שחשוב לכם להנחיל לילדים בכל מה שקשור לבית ספר: למשל ערך מצוינות או אולי עצמאות ואחריות או שמא התמדה או סדר וארגון או אולי בכלל היחסים שלכם איתו. המיקוד שלכם בערך הנבחר יוכל לסייע לכם לבחור את תחומי האחריות שלכם בעניין הלימודים. מי אחראי על הגעה בזמן לבית הספר? על השכמה בבוקר? מי אחראי על הכנת השיעורים? על סידור הילקוט? מי אחראי לבקש עזרה במידה ונתקל בקושי? ועוד ועוד. לאחר שתמיינו ותחליטו על מה אתם אחראים ועל מה לא, שתפו, קיימו שיחה, בדקו האם יש דברים שאתם חושבים שיכולים להיות באחריות הילד והוא מרגיש קושי וזקוק לעזרה.

ובמהלך השנה לכל אורכה, נראה לי שחשוב לזכור לשוחח על הדברים, לגלות גמישות ולזכור שהדברים דינאמיים. יתכן שתגלו שדברים שהתאימו לתחילת השנה לא יתנו מענה בעוד מספר חודשים ויהיה מקום לשנותם.

ולסיום,

מחרתיים הם יחזרו נרגשים מבית ספר, מלאי רשמים וחוויות חלקן טובות וחלקן מאכזבות. אני רוצה להציע לכם להיות שם עבורם במיוחד בימים הראשונים: תחוו איתם את ההתרגשות, תקשיבו להם, תתרגשו איתם, תעודדו, תעזרו לארגן ולהתארגן (למי שזקוק) – זו הזדמנות נהדרת להתחיל את השנה כשותפים אמיתיים לחיי הילדים שלנו.

בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכולכם שנה נפלאה במסע המשפחתי הפרטי של כל אחת ואחד מכם!

קרני

 

 

כשאת בסביבה ..הכל נעשה קל יותר .

קרנושקה, איזה כייף לקרא אותך..כן כן אותך. אוהבת ונהנית, אי שם מזכרון.

01/09/2010 00:38:10, איריס

BVWWNkcmSZ

As Charile Sheen says, this article is "WINNING!"

06/02/2012 21:53:48, Alberto
הוסף תגובה